חסימת סעיף וריד הרשתית

icon2-01.png

Branch vein occlusion (BRVO)

חסימות ורידיות מופיעות בדר"כ בחולים מבוגרים או בחולים בעלי יתר לחץ דם. אך עם זאת, ישנם מקרים של חסימות ורידיות בחולים צעירים ובחולים ללא גורמי סיכון.

התלונה העיקרית הינה ירידה בראייה ללא כאב בעין אחת או פגיעה בשדה הראייה

איפה החסימה?

בחסימת סעיף של וריד הרשתית, חסימת הוריד הינה בדר"כ בהצטלבות עורק-וריד. במיקום זה, עיבוי של מעטפת העורק גורמת ללחץ על הוריד ולחסימתו.

כאשר החסימה אינה במפגש עורק-וריד יש צורך באבחנה מבדלת ולחשוב על תהליך דלקתי.

הרביע שנפגע ברוב המקרים הינו הרביע העליון-טמפורלי, פגיעה באזור נזלי הינה נדירה.

מה רואים בבדיקה עינית?

דימומים לאורך הסעיף החסום, בצקת מקולרית, כלי דם ורידיים גדושים ומסולסלים, היצרות עורקים, כלי דם פתולוגיים ובמקרים חריגים דימום זגוגיתי.

גורמי סיכון

  • גיל מתקדם (הגיל הממוצע של חולים המופיעים עם חסימה של סעיף וריד הרשתית הינו 70+)

  • יתר לחץ דם

  • עישון

  • גלאוקומה

בדיקות והדמייה

  1. בדיקה עינית מלאה כולל הרחבת אישונים.

  2. הדמייה – OCT, FA, OCTA. (אולטראסאונד במקרה של דימום זגוגיתי)

  3. אנמנזה רפואית מלאה – כולל מחלות רקע בדגש על רקע קרדיווסקולרי, תרופות קבועות, הרגלים.

  4. בדיקת לחץ דם ובדיקות דם כלליות כולל קרישיות יתר.

  5. במקרים חריגים – בדיקות אוטואימיונולוגיות.

טיפול

  1. מעקב – במקרים קלים יחסית ללא מעורבות של מרכז הראייה.

  2. הזרקות תוך עיניות של חומרים ממשפחת ה-Anti VEGF (אווסטין, לוסנטיס, אילייה)

  3. הזרקות תוך עיניות של חומרים ממשפחת הסטרואידים (אוזורדקס)

  4. טיפול לייזר רשתית

  5. ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) – במקרים קשים שכוללים דימום זגוגיתי, היפרדות רשתית ויצירת כלי דם פתולוגיים.

למה אני עדיין לא רואה טוב?

במצב אקוטי, מעורבות מקולרית או פוביאלית תקבע את הפרוגנוזה הראייתית.

ראייה ירודה ממושכת בעקבות חסימת סעיף של וריד הרשתית יכול להיגרם עקב איסכמיה מקולרית, בצקת מקולרית, משקעי שומן מקולריים, תהליכים צלקתיים או יצירת קרום מקולרי.

במקרים קשים של המחלה, איסכמיה נרחבת של הרשתית יכולה לגרום ליצירת כלי דם פתולוגיים (NV) ובהמשך דימום זגוגיתי.

במקרים קשים יותר, ירידה בראייה יכולה להיגרם בעקבות דימום זגוגיתי, היפרדות רשתית משיכתית או היפרדות רשתית רגמטוגנית.