רטינופתיה סכרתית

icon2-01.png

רטינופתיה סכרתית מתמיינת לסוגים השונים עפ"י סממנים קליניים.

רטינופתיה סכרתית רקעית (לא שגשוגית) (NPDR) – הימצאות של שינויים ווסקולריים אינטרארטינליים.

רטינופתיה סכרתית שגשוגית (PDR) – הימצאות של כלי דם פתולוגיים (NV) אקסטרארטינליים.

הגורם המדוייק אשר גורם לפגיעה בכלי דם ברשתית אצל חולים עם סכרת אינו ידוע.

מקובל לחשוב שרמות סוכר גבוהות למשך תקופה ארוכה גורמים לשינויים מבניים ופגיעה במעטפת כלי הדם.

מחקרים אפידימיולוגים הראו יחס ישר בין משך מחלת הסכרת לחומרת הרטינופתיה הסכרתית – כלומר, ככל שלחולה סכרת זמן ארוך יותר כך גדל הסיכוי לרטינופתיה סכרתית.

לאחר 20 שנה של סכרת, ב-99% מחולי סכרת סוג 1 (סכרת נעורים) וב-60% מחולי סכרת סוג 2 יהיו סממנים קליניים של רטינופתיה סכרתית.

רטינופתיה סכרתית שגשוגית נראתה ב-50% מחולי סכרת סוג 1 (סכרת נעורים) עם משך מחלה של 20 שנה וב-25% מחולי סכרת סוג 2 עם משך מחלה של 25 שנה.

מחקרים הראו ששמירה על רמות סוכר ולחץ דם תקין מורידים את הסיכוי לרטינופתיה סכרתית.

רטינופתיה סכרתית רקעית (NPDR)

בחולי NPDR השינויים הווסקולריים הינם אך ורק בשכבת הרשתית ולא מעבר.

בחולים אלה נראה ברשתית: מיקרואנוריזמות, אזורי איסכמיה (CNP), דימומים בתוך שכבת הרשתית, בצקת של מרכז הראייה, משקעים וגודש כלי דם ורידיים.

NPDR גורם לירידה הראייה עקב בצקת של מרכז הראייה ו/או איסכמייה של מרכז הראייה.

המעקב כולל בדיקה עינית מלאה כולל הרחבת אישונים לבדיקת הרשתית, בנוסף יבוצעו בדיקות הדמייה – OCT, OCTA, FA.

טיפול

  1. טיפולי לייזר רשתית.

  2. הזרקות תוך עיניות של חומרים ממשפחת ה-Anti VEGF (אווסטין, לוסנטיס, אילייה)

  3. הזרקות תוך עיניות של חומרים ממשפחת הסטרואידים (אוזורדקס)

רטינופתיה סכרתית שגשוגית (PDR)

בחולים עם PDR נמצא ברשתית בנוסף לסממנים הקליניים של חולי NPDR שגשוג של כלי דם מחוץ לשכבת הרשתית (NVD, NVE). עפ"י רמת השגשוג ניתן לחלק את חולי ה-PDR לרמות חומרה מקל עד חמור.

בנוסף ישנם חולים אשר יופיעו עם דימום זגוגיתי ו/או היפרדות רשתית משיכתית.

המעקב כולל בדיקה עינית מלאה כולל הרחבת אישונים לבדיקת הרשתית, בנוסף יבוצעו בדיקות הדמייה – OCT, OCTA, FA.

טיפול

  1. טיפולי לייזר רשתית.

  2. הזרקות תוך עיניות של חומרים ממשפחת ה-Anti VEGF (אווסטין, לוסנטיס, אילייה)

  3. הזרקות תוך עיניות של חומרים ממשפחת הסטרואידים (אוזורדקס)

  4. ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) – במקרים של דימום זגוגיתי ו/או היפרדות רשתית.

מעקב

  1. מומלץ לחולי סכרת סוג 1 (סכרת נעורים) ולחולי סכרת סוג 2 לבצע מעקב שנתי אצל רופא עיניים.

  2. נשים בהריון עם סכרת סוג 1 או 2 המעקב המומלץ הינו עפ"י חומרת המחלה.

  3. רטינופתיה סכרתית קלה עד בינונית – מעקב כל 3-12 חודשים. רטינופתיה סכרתית חמורה – מעקב כל 1-3 חודשים.